שקמה גידולי שדה ואח' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

פסק דין

תביעת ביטוח לפיצוי על נזקים ליבול חקלאי.

במוקד התביעה - הסכם להמחאת חיובים בין מבטחות.

רקע

1. תובעת 1 ["שקמה"] עסקה בגידולי ירקות ונהגה לבטח אותם אצל נתבעת 1 ["ביטוח חקלאי"]. בספטמבר 2002 התקשרה בשותפות עם תובעת 2 ["ברמור"] לגידול תפוחי אדמה מזן קלאוסטר בעונת סתיו 2002 – 2003 בקיבוץ משמר הנגב. במסגרת זו התחייבה לבטח את הגידול.

2. בהתאם רכשה מביטוח חקלאי ביטוח חובה ורשות על פי פוליסה לביטוח תפוח – אדמה ביטוח רשות עונת 2002 ["הפוליסה" או "פוליסת ביטוח חקלאי"]. הפוליסה משפה לענייננו על אובדן יבול עקב סערה ועל סדקי גידול.

3. ב – 19.9.02 וב – 29.9.02 נזרעו התפוחים בחלקות שקמה 9 ושקמה 15 בקיבוץ.

4. במהלך אוקטובר 2002, לאור הפסדים כספיים אליהם נקלעה ביטוח חקלאי, הגיעה להסכמה עם המועצה לייצור ולשיווק של ירקות ועם נתבעת 2 ["המועצה" ו"קנט"] על העברת ביטוחי החובה והרשות לאחריות קנט. ההסכמה עם המועצה נוגעת לביטוחי החובה.

5. ב - 10.10.02 כתבה ביטוח חקלאי לשקמה, שלא תקבל מעתה מבוטחים חדשים ולא תחדש את הפוליסות. ב – 15.10.02 כתבו דוד דור ורו"ח אלביני למנכ"ל ביטוח חקלאי, אייל לויטה, ששקמה דוחה את ההודעה בהיותה חד צדדית ומפרת הסכם וממשיכה לראות בביטוח חקלאי מבטחת עד סוף התקופה.

6. ב – 31.10.02 חתמו ביטוח חקלאי, קנט והמועצה על הסכם ביחס לביטוחי חובה. ב – 1.11.02, חתמו ביטוח חקלאי וקנט על הסכם ביחס לביטוחי החובה והרשות גם יחד. על פי ההסכם ממחה ביטוח חקלאי לקנט את כל זכויותיה וחובותיה, בתוקף החל מ – 1.11.02 ["ההסכם" או "הסכם ההמחאה"].

7. ב – 3.11.02 כתבה עדנה דלל מהמועצה למבוטחים בביטוחי חובה, שהחל מ - 1.11.02 יהיו מבוטחים אצל קנט אלא אם יתנגדו עד 10.11.02. באותו יום כתב אייל לויטה מנכ"ל ביטוח חקלאי ליוסי בירן אחראי ביטוח במשמר הנגב שהביטוחים מועברים לקנט מכורח המציאות ועקב הפסדים גדולים שצברה, שהגיעה עם קנט להסכמה לפיה ביטוחי רשות יעברו לקנט באותם תנאים, שההעברה מותנית בהסכמת כל מבוטח ועל מגדל שמתנגד לה להעביר התנגדות בכתב עד ל – 7.11.02 ["מכתב לויטה"]. שקמה לא הגישה התנגדות.

8. ב – 14.11.02 נפגשו נציגי ביטוח חקלאי וקנט והסכימו על תנאים נוספים להסכם ["הישיבה"].

9. ב – 29.11.02, פקדה את החלקות סערה. התובעות הודיעו לקנט וזו שלחה את אפי אברהם, מעריך מטעמה. אפי ביקר בחלקות בליווי מגדל התובעות נתי מאיר ב – 5.12.02 וב – 6.12.02 ומצא נזקים, אובדן יבול כתוצאה מהסערה וסדקי גידול.

באמצע חודש ינואר 2003 ביקר בחלקות שמאי התובעות דב סומפולינסקי עם המגדל נתי. אף הוא מצא נזקים.

ב – 13.2.03, בתחילת האסיף, ביקר אפי בליווי נתי בחלקה 15 להערכת הנזקים.

ב – 20.2.03 הגיע סומפולינסקי לבית האריזה של ברמור בבני דרור על מנת לקבוע את שיעור הסדיקה בתפוחים שנאספו מהשטח. התובעות הודיעו על כך למנהל מחוז מרכז של קנט, בנימין בלייר וזה שלח למקום את המעריך ישראל גור. לאחר שטיפת התפוחים ומיונם, בדק סומפולינסקי וקבע את שיעור הסדיקה, הכל בנוכחות גור וללא הסתייגות מצידו.

ב – 23.2.03 וב – 10.3.03 ביקר אפי בליווי נתי בחלקות להשלמת הערכת הנזקים.

10. קנט סיכמה את ממצאיו של אפי, חישבה את הנזקים לפי שיטותיה, הפחיתה השתתפות עצמית ובמהלך חודש מאי 2003 שילמה לשקמה פיצוי בסך של 582,462 ₪. התובעות לא השיגו באותה עת על הפיצוי.

11. ב – 17.11.05 , על סף התיישנותה, הגישו התובעות את תביעתן לתשלום פיצוי נוסף המגיע להן לשיטתן מביטוח חקלאי ומקנט.

12. ביטוח חקלאי וקנט התגוננו, לרבות בהגשת בקשות לסילוק התביעה על הסף. קנט ביקשה, בין היתר, לעכב את ההליכים מכוח תנית בוררות המופיעה בפוליסה שלה ואינה מופיעה בפוליסת ביטוח חקלאי. בהחלטת ביניים מ – 18.6.06 דחיתי את בקשתה משני טעמים: אחד, היא לא כרתה עם התובעות חוזה ביטוח המשנה מתנאי פוליסת קנט. השני, הסכם ההמחאה מעביר לקנט את אותן זכויות וחובות של ביטוח חקלאי על פי הפוליסה שלה. במסגרת בר"ע שהגישה קנט, הוסכם, ובצדק, שההחלטה אינה מהווה מעשה בית דין לעניין הפוליסה החלה.